יום שבת, 26 במרץ 2011

הסרט: זהות לא ידועה - ביקורת סרטים

הסרט זהות לא ידועה"  הוא סרט מתח טוב.

לא מדובר על סרט חובה, אבל בהחלט סרט טוב, עם טוויסט מעניין.  מתאים לערב נינוח.

הסרט מפגיש את גיבורו עם מצב שבו מישהו גנב את הזהות שלו, אף אחד לא מאמין לו שהוא זה הוא, כולל אשתו.
מה אפשר לעשות במצב זה?

הסרט שעלילתו מתרחשת בברגלין, מגלה את פתרונו לאט לאט. בסרט מפוזרים רמזים שגם (כאילו) הצופה החוקר היה יכול לפענח חלק מהסיפור (דגש על כאילו).

אנחנו נהנינו.

יום רביעי, 24 בנובמבר 2010

מסעדה / בית קפה biala

בית קפה biala
אוכל בסדר גמור, יש המבורג צמחוני,
מחירים סבירים ברף התל אביבי הגבוה.

חיסרון אחד גדול: למרות שיש אינטרנט אלחוטי, ויש חיבור יחיד לחשמל (על דלפק) הרי שנראה שלשבת לאכול ולגלוש זה לא כל כך מתקבל באהדה.

אז בית קפה/ מסעדה שמתאימים בעיקר לארוחות לא מאוד כבדות.
גם זה משהו חיובי :)

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

על מה מדברים ב: נחמה וחצי - בית קפה תל אביבי

היום ישבתי כמה שעות בבית קפה בתל אביב - נחמה וחצי
בית קפה נחמד.

במשך השלוש שעות שישבתי שם ישבו לידי 4 זוגות צעירים בסוג של דייט. (אצל אף מהם זה לא היה דייט ראשון אבל גם אף אחד מהם לא היה זוג ותיק).

בכל מקרה, בכל ארבעת הזוגות, הגבר הזכיר את אימא שלו לפחות כמה דקות מהשיחה.
איכשהו זה הגיע לאימא שלו.

אז כמובן שזה לא מדגם מיצג ובכל זאת....:)

יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

הופעה תפילה קול/ מחול - מעבדה בירושלים

ב 27.10. היינו בהופעה שנערכה בירושלים (כן, כן).
הופעת מחול, פסטיבל קול ותנועה שנערך יומיים.

המעבדה,  מקום נעים בירושלים, מקום שאם היה עובר לתל אביב היה משמח אותי.

בכל מקרה, ערך מיוחד

  • עבודת "סוד היחוד" - סינפסה - קול ותנועה -
    • עבודת קול ותנועה של סמדר אימור ושותפים. 
    • עבודה מיוחדת במיוחד לאלה שמכירים את העבודות של סינפסה בפעם הראשונה
  • "שאול"
    • עבודה מיוחדת מאת עפרה אידל. 
    • יש כאלה שפחות אהבו את העבודה הזאת, ובאמת היתה טיפה בעיה של דיבור יתר בזמן העבודה
    • אבל החלק הראשון שלה המחול היה מיוחד ביותר
  • "אחד"
    • עבודה מעניינת של אליס דור - כה
    • עבודת מחול של גברים, מאוד מאוד מרשימה ביכולת הפיזית שלה
ערב מהנה

יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

בית קפה הנרייטה

מי שעוקב אחרי הבלוג חיים בתל אביב מכיר את אהבתי לבתי קפה.
למעשה אני כל הזמן רוצה לכתוב על בתי קפה בתל אביב (ויש לי ניסיון לא מועט), אבל איכשהו אני נזכר לכתוב על זה רק כשמשהו מתפקשש ואז אני נפגש בחוסר רצון שלי לכתוב דברים שליליים.

אז...
קפה הנרייטה הוא מקום נעים לישיבה (שלא יורד גשם נעים לשבת בחוץ).יחד עם זאת יש לו מספר חשבונות
  • אוכל סביר, לא זול, אבל גם לא יקר. 
  • חיבור האינטרנט בו רציף ונוח (צריך להזין סיסמה)
  • יש אפשרויות לחיבור חוט חשמל למחשב
    • יחד עם זאת יש לעתים משהו לא יציב בחיבור לאינטרנט
  • החיסרון שלעתים הוא מלא, או חצי מלא ואז שומעים היטב את כל השיחות שנערכות בשולחנות מסביב - ריגול תעשייתי 
    • לנסות להשתדל לא לשבת בחוץ על "ריצפת העץ" (רק בצדד הרחוק אליה) מכיוון שכאשר המלצריות/ים הולכות עליו זה ממה מזיז אותו מה שהופך את החויה בקפה ללא נעימה
  • לסיכום אפשרי בהחלט לשבת שם
  • מקום נוח לישיבה 



קפה הנרייטה רחוב ארלוזורוב 186, פינת רחוב סולד טלפון: 03-6911715


בדיקה בטחונית באיכילוב ובאוטובוסים

לפני מספר שנים, בתקופת הפיגועים הגדולה, התניידתי בתל אביב גם באוטובוסים.
מידי מספר תחנות עלה מאבטח, ערך בדיקה באוטובוס, חפצים חשודים, פחים...וירד. 

באחד הפעמים עלה מאבטח מהדלת הקדמית, לא בדק כלום והלך לרדת בדלת האחורית. 

עצרתי אותו ואמרתי לו, רגע, יש פה פח אולי תבדוק...
הוא אמר לי אין צורך שאבדוק בכל מקרה אין פה שום פצצה. 
איך אתה יודע שאלתי?
אילו הייתה פצצה לא הייתי עולה על האוטובוס. אתה חושב שהייתי מסכן את עצמי בשביל כמה שקלים?

(אינני חושב כמובן שזה אופייני רק לתל אביב).

נזכרתי בסיפור הזה הבוקר. הייתי צריך ללכת לבקש מישהו באיכילוב. המאבטח בכניסה "בדק" את האנשים והתיקים תוך כדי שיחה טלפונית ערה. 
הערתי לו שכך קשה לבדוק (כאילו שהוא לא יודע).
הוא אמר לי, כן, אבל שיחה פרטית הרבה יותר חשוב מהבדיקה...

גם פה חייכתי. מה אפשר להגיד על תגובה כל כך מוחצת...

 

יום שבת, 30 באוקטובר 2010

נערה עם קעקוע דרקון - ביקורת סרט

אני אתחיל מהסוף: הסרט נערה עם קעקוע דרקון הוא סרט טוב.
אוהבי הגאנר (מתח אינטגלנטי) חייבים ללכת לראות.

מדובר על סרט מתח, אבל לא מידי. יש בסרט מספר קטעים אלימים, אבל הסוף הוא טוב.

תמיד אומרים שהספר יותר טוב. הספר אכן יותר טוב כיאה לספר. אבל בהחלט העיבוד הוא מצוין, ונראה שהבחירות של יוצרי הסרט על מה לוותר ותמה להוסיף הן מעולות.

הסרט הוא חלק משלושה ספרים שכתב הסופר סטיג לרסון (יתכן שהתכוון לכתוב יותר),
בספר ניתן למצוא עלילות משנה רבות, שלא מופיעות בסרט.

זה עצוב שהסופר סטיג לרסון לא ראה את ספריו מפורסמים וזוכים להצלחה עצומה כזאת.

ולסיכום: מומלץ ביותר לאוהבי הג'אנר.

והערה קטנה לקולנוע רב-חן: זה טפשי להציג בפרסומות את החלק השלישי של הסרט... זה טיפה מרגיז ועלול להרוס את המתח של הסרט הראשון!

רשומות פופולריות