מסעדה / בית קפה biala

בית קפה biala
אוכל בסדר גמור, יש המבורג צמחוני,
מחירים סבירים ברף התל אביבי הגבוה.

חיסרון אחד גדול: למרות שיש אינטרנט אלחוטי, ויש חיבור יחיד לחשמל (על דלפק) הרי שנראה שלשבת לאכול ולגלוש זה לא כל כך מתקבל באהדה.

אז בית קפה/ מסעדה שמתאימים בעיקר לארוחות לא מאוד כבדות.
גם זה משהו חיובי :)

על מה מדברים ב: נחמה וחצי - בית קפה תל אביבי

היום ישבתי כמה שעות בבית קפה בתל אביב - נחמה וחצי
בית קפה נחמד.

במשך השלוש שעות שישבתי שם ישבו לידי 4 זוגות צעירים בסוג של דייט. (אצל אף מהם זה לא היה דייט ראשון אבל גם אף אחד מהם לא היה זוג ותיק).

בכל מקרה, בכל ארבעת הזוגות, הגבר הזכיר את אימא שלו לפחות כמה דקות מהשיחה.
איכשהו זה הגיע לאימא שלו.

אז כמובן שזה לא מדגם מיצג ובכל זאת....:)

בית קפה הנרייטה

מי שעוקב אחרי הבלוג חיים בתל אביב מכיר את אהבתי לבתי קפה.
למעשה אני כל הזמן רוצה לכתוב על בתי קפה בתל אביב (ויש לי ניסיון לא מועט), אבל איכשהו אני נזכר לכתוב על זה רק כשמשהו מתפקשש ואז אני נפגש בחוסר רצון שלי לכתוב דברים שליליים.

אז...
קפה הנרייטה הוא מקום נעים לישיבה (שלא יורד גשם נעים לשבת בחוץ).יחד עם זאת יש לו מספר חשבונות

• אוכל סביר, לא זול, אבל גם לא יקר. 
• חיבור האינטרנט בו רציף ונוח (צריך להזין סיסמה)
• יש אפשרויות לחיבור חוט חשמל למחשב
• יחד עם זאת יש לעתים משהו לא יציב בחיבור לאינטרנט
• החיסרון שלעתים הוא מלא, או חצי מלא ואז שומעים היטב את כל השיחות שנערכות בשולחנות מסביב - ריגול תעשייתי 
• לנסות להשתדל לא לשבת בחוץ על "ריצפת העץ" (רק בצדד הרחוק אליה) מכיוון שכאשר המלצריות/ים הולכות עליו זה ממה מזיז אותו מה שהופך את החויה בקפה ללא נעימה
• לסיכום אפשרי בהחלט לשבת שם
• מקום נוח לישיבה 

קפה הנרייטה רחוב ארלוזורוב 186, פינת רחוב סולד טלפון: 03-6911715

ערבי יולי אוגוסט בתל אביב

תל אביב, בערבי יולי אוגוסט הם נעימים במיוחד. במיוחד במקומות ליד הים.

החום שוקע, יש חופשה, תירים מחול מגיעים

יש איזו בריזה נעימה, שהיא לא רק ליד הים אלא גם כמה רחובות שנושקים לבורשוב, פרישמן.
בתי הקפה, פיצוציות, מסעדות זולות ... כולם פתוחים,  מפוצצים - במובן הטוב של המילה.

כן, כיף לחיות בתל אביב

הפגנת נוער מרשימה

ביום ראשון עברתי דרך הירקון וישבתי בבית קפה ביהודה המכבי.
בירקון היו הרבה מהנוער העובד. זה לא ה"קן" שלהם (יש שם צופים) אבל הם היו רבים. חשבתי שמדובר באיזה מחנה צופי לחולצות הכחולות.

פתאום החלו להופיע גדודים של נערים ונערות שהלכו מויצמן לכיכר המדינה ומשם.. אין לי מושג לאן.
הם היו עם תופים, התנועה נעצרה.
מה שהרשים אותי זה שהם היו המונים,  בכל פעם שנפתח פער ביניהם וחשבתי שזה הסוף, הופיעו עוד ועוד ועוד חברה צעירים שצועקים משהו.

אינני יודע על מה היתה ההפגנה אבל הרשים אותי שהצליחו לגייס כל כך הרבה נערים ונערות להפגנה לטובת משהו.
לפי הכמות הבנתי שמדובר על חברה שבאו מכל הארץ

בנוסף, בשולי הדברים, היתה שם קבוצת ערבים (נוער עובד). אין ספק, לא היה קשה לזהות אותם, הם היו הכי ממושמעים, עם כל הביגוד, כולם היו עם תופים... נראה שלא קל להיות מיעוט בארץ בשום מקום.

ערב יום השואה בתל אביב

ישנם ימים בתל אביב שהכל סגור. כל בתי הקפה, מקומות הבילוי - סגורים.

זה עצוב לראות עיר סגורה, זה בעיקר מאוד משונה.

בימים האלה, יש לי התבאסות מסוימת שהכל סגור. שאי אפשר לשבת בבית קפה. אני כמובן מבין את זה ואני חושב שזה נכון וכך צריך שיהיה.

ובכל זאת

עצוב לראות עיר סגורה

להכנס לקופי בין ולהרגיש בבית

בעבר ישבתי הרבה עם המחשב בקופי בין בתל אביב. בסניפים השונים.

יצא לי להיות בקופי בין ברעננה. פעם ראשונה ברעננה.

הרגשתי בבית

גם ברעננה: שולחנות מלוכלכים שצריך לבקש מהמלצרים לנקות, עבודה איטית בדלפק.

כיף לעבוד עם המחשב בבתי קפה

אחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות זה לשבת עם המחשב בבית קפה.

זה פשוט כיף

לעבוד, לגלוש, לשחק, לקרוא...

וכל זאת שמולי יש תנועה, רעש, קפה..

זה עוזר לי להתרכז ולהנות.

לעבוד ולהנות

ישיבת אוהדים בבית קפה ליד הבורסה

אתמול ישבתי בבית קפה ליד הבורסה. (בעצם רמת גן - אבל על גבול תל אביב).

ישבו שם 4 חברה, מלאים משהו.

מתברר שהם אוהדים של משהו

מסתבר שזאת היתה ישיבת הנהלת האוהדים, שישבה וטיקסה עצה איך לגרום ליותר אוהדים להגיע, איך לשתף פעולה עם המשטרה, המאמנים ועוד.

היה מעניין.