יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

בית קפה הנרייטה

מי שעוקב אחרי הבלוג חיים בתל אביב מכיר את אהבתי לבתי קפה.
למעשה אני כל הזמן רוצה לכתוב על בתי קפה בתל אביב (ויש לי ניסיון לא מועט), אבל איכשהו אני נזכר לכתוב על זה רק כשמשהו מתפקשש ואז אני נפגש בחוסר רצון שלי לכתוב דברים שליליים.

אז...
קפה הנרייטה הוא מקום נעים לישיבה (שלא יורד גשם נעים לשבת בחוץ).יחד עם זאת יש לו מספר חשבונות
  • אוכל סביר, לא זול, אבל גם לא יקר. 
  • חיבור האינטרנט בו רציף ונוח (צריך להזין סיסמה)
  • יש אפשרויות לחיבור חוט חשמל למחשב
    • יחד עם זאת יש לעתים משהו לא יציב בחיבור לאינטרנט
  • החיסרון שלעתים הוא מלא, או חצי מלא ואז שומעים היטב את כל השיחות שנערכות בשולחנות מסביב - ריגול תעשייתי 
    • לנסות להשתדל לא לשבת בחוץ על "ריצפת העץ" (רק בצדד הרחוק אליה) מכיוון שכאשר המלצריות/ים הולכות עליו זה ממה מזיז אותו מה שהופך את החויה בקפה ללא נעימה
  • לסיכום אפשרי בהחלט לשבת שם
  • מקום נוח לישיבה 



קפה הנרייטה רחוב ארלוזורוב 186, פינת רחוב סולד טלפון: 03-6911715


בדיקה בטחונית באיכילוב ובאוטובוסים

לפני מספר שנים, בתקופת הפיגועים הגדולה, התניידתי בתל אביב גם באוטובוסים.
מידי מספר תחנות עלה מאבטח, ערך בדיקה באוטובוס, חפצים חשודים, פחים...וירד. 

באחד הפעמים עלה מאבטח מהדלת הקדמית, לא בדק כלום והלך לרדת בדלת האחורית. 

עצרתי אותו ואמרתי לו, רגע, יש פה פח אולי תבדוק...
הוא אמר לי אין צורך שאבדוק בכל מקרה אין פה שום פצצה. 
איך אתה יודע שאלתי?
אילו הייתה פצצה לא הייתי עולה על האוטובוס. אתה חושב שהייתי מסכן את עצמי בשביל כמה שקלים?

(אינני חושב כמובן שזה אופייני רק לתל אביב).

נזכרתי בסיפור הזה הבוקר. הייתי צריך ללכת לבקש מישהו באיכילוב. המאבטח בכניסה "בדק" את האנשים והתיקים תוך כדי שיחה טלפונית ערה. 
הערתי לו שכך קשה לבדוק (כאילו שהוא לא יודע).
הוא אמר לי, כן, אבל שיחה פרטית הרבה יותר חשוב מהבדיקה...

גם פה חייכתי. מה אפשר להגיד על תגובה כל כך מוחצת...

 

יום שבת, 30 באוקטובר 2010

נערה עם קעקוע דרקון - ביקורת סרט

אני אתחיל מהסוף: הסרט נערה עם קעקוע דרקון הוא סרט טוב.
אוהבי הגאנר (מתח אינטגלנטי) חייבים ללכת לראות.

מדובר על סרט מתח, אבל לא מידי. יש בסרט מספר קטעים אלימים, אבל הסוף הוא טוב.

תמיד אומרים שהספר יותר טוב. הספר אכן יותר טוב כיאה לספר. אבל בהחלט העיבוד הוא מצוין, ונראה שהבחירות של יוצרי הסרט על מה לוותר ותמה להוסיף הן מעולות.

הסרט הוא חלק משלושה ספרים שכתב הסופר סטיג לרסון (יתכן שהתכוון לכתוב יותר),
בספר ניתן למצוא עלילות משנה רבות, שלא מופיעות בסרט.

זה עצוב שהסופר סטיג לרסון לא ראה את ספריו מפורסמים וזוכים להצלחה עצומה כזאת.

ולסיכום: מומלץ ביותר לאוהבי הג'אנר.

והערה קטנה לקולנוע רב-חן: זה טפשי להציג בפרסומות את החלק השלישי של הסרט... זה טיפה מרגיז ועלול להרוס את המתח של הסרט הראשון!

יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

ריטואל הנחת תפילין ברכבת ישראל

יצא לי לנסוע ברכבת (נו, לפעמים יוצאים מתל אביב :)

זאת הייתה אינטראקציה  מוזרה לי:

אחד הנוסעים, בחור סביב גיל 23, מלא משהו, נגע בחרדי שעבר שם, שהסתובב אליו
אמר לו את המילה תפילין (אפילו לא היתה שם בקשה או מילה נוספת)
החרדי אמר לו רגע, הסתובב, הוריד את הכיפה תחת הכובע (השאיר את הכובע) - בלי הבחור ראה
הוציא את התפילין שלו, שם עליו את הכיפ, החל לשים עליו את התפילין ראש, את היד הבחור שם בעצמו
החרדי הוציא את הסידור, נתן לו לקרוא
הכל בלי שום מילים נוספות.

שסיים, ארז את הכל,
אולי היתה שם מילת תודה, אבל אם היתה היתה קטנה
והחרדי המשיך בדרכו ברכבת.

זה משהו שעוד לא ראיתי.

יום שבת, 16 באוקטובר 2010

פסטיבל קולנוע רוחני בתל אביב

בימים אלה ( 14-16 באוקטובר) מתקיים פסטיבל הקולנוע הרוחני בתל אביב.

קולנוע רוחני יכול להשמע פלצני, אבל בכל זאת אני אוהב את זה שזה קורה, וזה קורה בתל אביב.
הסרטים שראיתי מציעים אפשרויות נוספות להסתכל על המציאות.
אז זה נכון שהם לא בהכרח שלמים/ אומנותיים, אבל הם מציעים הצעות ומבטים, כך שמעבר לציניות אפשר בהחלט להנות מהם.


יום שבת, 9 באוקטובר 2010

נמצאו גנבי האופניים בתל אביב

כמעט כל מי שיש לו אופניים בתל אביב מצא את עצמו בלעדיהם: כמעט כל מי שמחזיק אופניים פעילות (דהיינו שהוא רוכב עליהם) בתל אביב מוצא את עצמי מתלבט האם ללכת למשטרה בשביל לדוח על גניבת האופניים שלו בתל אביב.

בכל אופן, תופעה ידועה, ומוכרת.
מצד אחד ההתנהלות באופנים היא מאוד נוחה. מצד שני אחוזי הגניבות הם עצומים.

לפני מספר ימים בעודי יושב בבית קפה במרכז תל אביב אני רואה מכונית של הפיקוח העירוני עוצרת ליד אופניים הקשורות לעמוד חשמל, יוצאים ממנה שני חברה עם מדים, הם שברו את המנעול (תוך שניות), לקחו את האופניים והעמיסו אותו על הרכב שלהם.

לא התאפקתי ורצתי לשאול אותם מה הם עושים..
הם אמרו לי שהאופניים מפריעות להתנהלות התקינה במדרכה ולכן הם לוקחים אותם..
שאלתי : ומה אם להשאיר פתק לבעל האופניים שהאופניים שלו נמצאות במחסני עיריית תל אביב?

פה הם כבר לא ענו ונסעו...

אני מתחיל לחשוב שחלק מגניבת האופניים בתל אביב נעשית בחסות העירייה.
זה מעצבן
מאוד!!!


רשומות פופולריות