יום שלישי, 18 במאי 2010

חתולים בתל אביב - פרומו

כמות החתולים בתל אביב היא מדהימה.
מעבר לעובדה שלא מעט אנשים מחזיקים חתולים בבתים, הרי שהחתולים נמצאים ברחובות, בשכונות ועוד.
בהמשך אכתוב כמה פוסטים יותר מפורטים בנושא.
אבל בינתיים... פרומו
:)

יום שני, 17 במאי 2010

אימא חד הורית בתל לבת בגיל צבא

יש לי ידידה שבחרה ללדת את הבת שלה בלי אבא. אני חושב שהקושי שלה היה להיות בזוגיות אבל .. אינני יודע.

מישהו מהגברים שהיא אהבה הסכים "לתת לזה זרע" (כמה זה נשמע מוזר כשכותבים את זה).
בכל מקרה היא הבטיחה לאבא, בכל לשון של התחייבות, שהיא לעולם לא תספר מיהו (יש לו ילדים, משפחה משלו).

עכשיו הילדה, בת יחידה לאימא,  מתקרבת אוטוטו לצבא ויש בינה לבין אימא מריבה איומה, הן כמעט לא מדברות. 
הילדה דורשת לדעת מי אביה או לנתק את היחסים עם אימה. 

אינני יודע איך זה יגמר כמובן אבל אני לא מקנא באימא. איזה דילמה איומה עומדת בפניה. ומי יודע מהו הדבר הנכון לעשות ואיך נכון לעשותו. 

יום רביעי, 5 במאי 2010

במוניות, תמיד כדאי לנסוע עם מונה

בתל אביב יש כמה צורות התנהלות עדיפות

  • ברגל
  • באופנים
  • במוניות
אפשר גם ברכב, אבל כמעט תמיד זה פחות נוח. 

עשיתי אינספור ניסיונות. כמעט תמיד עדיף לבקש שיפעילו את המונה. 
אני לא זוכר אפילו פעם אחת שההצעה של נהג המונית היתה נמוכה יותר מהמונה. 

לפעמים נהגי המוניות מעקמים את הפרצוף: זה מחיר קבוע, זה רק... וכד'
אני מבקש שיפעילו את המונה.
זה קל כי אני מכיר את העיר ולא קל לנהגי מוניות "לעשות עיקופים". 
ובכל זאת, כלל אצבע לכולם: להפעיל את המונה :)


לידיעה: אחד החוקים במדינת ישראל שאם הנהג מבקש אז הם חייבים להפעיל את המונה. אם הם לא עושים כך, יש לקחת את מספר הרישיון (כובע - הוא נמצא בתוך המונית) ולשלוח מכתב למשרד התחבורה.
יכולים לקנות אותם בסכומים עצומים, ויכולים לשלול להם את הרישיון לזמן מסוים.



יום שני, 3 במאי 2010

הפגנת נוער מרשימה

ביום ראשון עברתי דרך הירקון וישבתי בבית קפה ביהודה המכבי.
בירקון היו הרבה מהנוער העובד. זה לא ה"קן" שלהם (יש שם צופים) אבל הם היו רבים. חשבתי שמדובר באיזה מחנה צופי לחולצות הכחולות.

פתאום החלו להופיע גדודים של נערים ונערות שהלכו מויצמן לכיכר המדינה ומשם.. אין לי מושג לאן.
הם היו עם תופים, התנועה נעצרה.
מה שהרשים אותי זה שהם היו המונים,  בכל פעם שנפתח פער ביניהם וחשבתי שזה הסוף, הופיעו עוד ועוד ועוד חברה צעירים שצועקים משהו.

אינני יודע על מה היתה ההפגנה אבל הרשים אותי שהצליחו לגייס כל כך הרבה נערים ונערות להפגנה לטובת משהו.
לפי הכמות הבנתי שמדובר על חברה שבאו מכל הארץ

בנוסף, בשולי הדברים, היתה שם קבוצת ערבים (נוער עובד). אין ספק, לא היה קשה לזהות אותם, הם היו הכי ממושמעים, עם כל הביגוד, כולם היו עם תופים... נראה שלא קל להיות מיעוט בארץ בשום מקום.

החלילן מדיזינגוף סנטר

כנראה מידי ערב סביב 22:00 מגיע לנגן מישהו על חליל צד ברחבה של הכניסה הראשית לדיזינגוף סנטר, מהצד של בנק הפועלים.
כשהתחלתי לעבור שם בערב לפני יותר משנה, שמעתי אותו ןמאוד התרגשתי. הוא ניגן מאוד יפה. התקשרתי אפילו לבת זוגתי לספר לה על כך.

מאז, בכל פעם שאני עובר שם (לערך פעם פעמים בשבוע) אני שומע אותו, באותו רפרטואר, הוא לא משנה כלום. הוא יודע 3 יצירות של באך.. וזהו.
זה קצת מוזר, אבל זה תמיד אותן יצירות.

אז גם עכשיו זה מרגש, אבל אולי קצת פחות מלהיב.

רשומות פופולריות